סיבליוס בע"מ נ' פלד

פסק דין

1.בפני תביעה לפינוי מושכר שהוגשה בהתאם להוראות פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

רקע עובדתי:

2. התובעת היא הבעלים של נכס ברח' יד החרוצים 4 תלפיות ירושלים, הידוע כגוש 3002, חלקה 7 (להלן: הנכס). הנתבע היה מעוניין בסוף שנת 2008 לפתוח חנות אופניים בנכס, ולהפעיל אותה באמצעות חברה שתכנן לייסד.

3.ביום 22.12.08 חתמו התובעת והנתבע על הסכם להשכיר הנכס, תקופת השכירות על פי הסכם השכירות הייתה מיום 1.1.09 ועד ליום 31.12.11 , ודמי השכירות המוסכמים עמדו על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. ( להלן: הסכם השכירות).

4.סעיף 11.3. להסכם השכירות קובע "כפי שהוסכם בין הצדדים אספקת החשמל והמים יסופקו מהמערכת הקיימת כפוף להתקנות מונים לחשמל, ומים. אספקת המונים לחשמל ומים תהיה באחריות המשכיר".

5.הנתבע שילם את שכר הדירה במלואו לשנת 2009 אך החל מיום 1.1.10. הפסיק לשלם את שכר הדירה ולא שילמו עד היום.

6.על פי ההסכם התחייב הנתבע לשלם את הוצאות החשמל והמים לידי התובעת אך אין חולק כי הנתבע לא שילם דבר בשנים 2009 ו-2010 בגין הוצאות אלו, וזאת חרף השימוש שעשה במושכר וחרף דרישות התובעת.

טענות הצדדים:

7.התובעת טוענת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות הפרה יסודית, ולאחר שהודיעה לנתבע על ביטול ההסכם היא מבקשת מבית המשפט סעד של סילוק יד.

8.הנתבע מודה כי לא שילם שכירות בשנת 2010 אך לטענתו הדבר היה מוצדק מכמה טעמים. ראשית, נציג התובעת נסע לחו"ל והוא התקשה ליצור עמו קשר ולשלם את התשלומים, שנית, הוא מוכן לשלם את השכירות אם וכאשר יוסדר נושא המונים, ולבסוף, הוא מעוניין שההסכם והחשבונות שקיבל יהיו על שם חברה שבבעלותו, שמנהלת את חנות האופניים, ולא על שמו.

דיון והכרעה:

9.הוראות סעיפים 6 ו- 7 לחוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970 (להלן: חוק החוזים (תרופות) קובעות:

"6.לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה.

7.(א)הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.

(ב)היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול."

10.בעניינו שני הצדדים טוענים כי הצד השני הוא שהפר את ההסכם, אך כפי שהובהר לנתבע, במסגרת ההליך שנדון בפני נשקלת אך ורק הבקשה לפינוי המושכר.

11.התובעת טוענת כי הנתבע הפר את הסכם השכירות הפרה יסודית, שעה שכבר למעלה מחצי שנה אינו משלם את דמי השכירות. טענה זו של התובעת נסמכת על הוראת סעיף 6.2 להסכם השכירות.

ייאמר כי גם אם הוראה זו לא הייתה קיימת בהסכם השכירות, ברי כי על פי הוראת הדין והגדרת המושג "הפרה יסודית" בסעיף 6 לחוק החוזים (תרופות) דלעיל, הרי שעסקינן בהפרה יסודית. תכלית ההתקשרות בהסכם השכירות, מבחינת התובעת, הייתה קבלת דמי שכירות, וכאשר אלו לא משולמים ברור כי מדובר בהפרה יסודית.

12.אף שמדובר בהפרה יסודית ובהתאם לדין קמה לתובעת הזכות לבטל את ההסכם ללא מתן ארכה לקיומו, הרי שבענייננו התריעה התובעת בפני הנתבע בטרם ביטלה את ההסכם. מעדויות שני הצדדים עולה כי התובעת שלחה לנתבע מכתב וקיימה עימו מספר שיחות לפני שהודיעה על ביטול ההסכם.